תכנון סביבתי: מה ההבדל בין בניין דירות ושיכון.

נאות פרס - מקבוצת אשטרום - www.neotperes.co.il

המונח תכנון סביבתי אולי מצטייר כשימור על הסביבה ותכנון אחראי על סביבת המחייה אך גלומות בו החלטות המשפיעות על חיי האדם מרגע התכנון ועד לאכלוס שכונות מגורים. מדיניות התכנון של משאבי הקרקע בעצם נותנת את היכולת למתכנני הסביבה, שליטה חברתית מובהקת על האזורים בו אנחנו חיים.

תכנון סביבתי צמח בעקבות המהפכה התעשייתית במאות ה- 18 וה-19, כחלק מתנועה רפורמית שחתרה לתקן את הרעות החולות של הקפיטליזם באמצעות כלים פוליטיים, כלכליים והגאוגרפיה של העיר. המתכננים של התקופה היו בעלי השקפות אידיאולוגיות שונות אך בבסיסם הייתה ההנחה שיש לתכנן את הסביבה האורבנית כדי לשפר את תנאי החיים של התושבים. את תוצאות הקפיטלזם כמו הרחבת הפער בין עניים לעשרירים ,מחסור בעבודה ובדיור, תכנון סביבתי מנסה לתקן. מאז ועד היום תכנון סביבתי הפך להיות דבר פופולארי.

תכנון סביבתי הוא כלי לרגולציה בידי השלטון ומאפשר שליטה על המרחב בתוך המדינה. תכנון נכון נועד למקסם את הרווחים דווקא עבור מספר גדול של אנשים אך במציאות תכנון נכון של שכונה חדשה, נועד למשוך את הקהילה הרצויה ולהדיר קהילה אחרת. באופן מאוד מפתיע דווקא בחברות דמוקרטיות נעשה השימוש בתכנון סביבתי כדי להעמיק פערים בין האוכלוסיות השונות.

תכנון סביבתי מתייחס להקצאת משאבי הקרקע בעת התכנון והבנייה, האופן שבו בונים שכונות חדשות קובע איזו אוכלוסייה תחייה באזור ואם האזור יוקצה לאלפיון העליון, מעמד הביניים או לעניי עירנו. השליטה על טריטוריה בתוך הערים מאפשרת לאוכלוסיות מסוימות להשיג שליטה אתנית על פני אוכלוסיות אחרות, במדינת ישראל הדבר ניכר אפילו יותר. הויכוח הסובב על מי היה פה קודם מדגיש את חשיבות הטריטוריה, אם נגור על ההר או מתחת להר ואילו משאבים יהיו לנו על פני אחרים. כך, נשמרת ההגמוניה התרבותית של בני האליטות על פני אחרים. למי יש וילה בקיסריה ומי גר במבנה רכבת בבאר שבע.

תכנון סביבתי אמור להיות דבר טוב, אך כמו כל דבר הנותן שליטה של קבוצות מסוימות על פני אחרות, ניתן לדרדר את התכנון הסביבתי לפן השלילה. בחיפה, בין האוניברסיטה לעיר נשר ישנה שכונה הנקראת דניה, זו שכונה השייכת לבעלי הון. לצידה היה שטח שניתן להשתמש בו לדיור. האפשרויות היו מגוונות, מאחר והמקום מאוד קרוב לאוניברסיטה היה ניתן להפוך אותו לנגיש עבור צעירים וסטודנטים בכדי להביא דם חדש לעיר. אך התכנון הסביבתי דרש את המשכיות השכונה, בעלי הכוח בעיר לא היו רוצים מרבץ סטודנטים כל כך קרוב אליהם. במקום זאת צמחו שם שלושה בניינים רבי קומות מפנקים, עם בריכה, חדש כושר ושירותים רבים ונוספים המיועדים לבעלי ההון.

זו דוגמה אחת מיני רבות המייצגת את הבחירות הרבות שעומדות בפני מתכנני הערים, איזו המשכיות הם ייצרו ולאיזו אוכלוסייה הם ייקראו. למה בעצם להפוך את ראש הכרמל לאזור שקט המיועד לבעלי ההון ואת האזורים התחתיים למקומות שאליהם העיר תנסה להזרים אליהם צעירים? זו החלטת העיר ויש בה אינטרסים שונים.

מה הופך בניין רב קומות אחד לבניין יוקרתי ובניין רב קומות אחר לשיכון? החלטות כאלו עוברות בין מועצת העיר ובין הקבלנים. למי המפרסמים יפנו כאשר הפרויקטים יהיו מוכנים לאכלוס ולפני כן. העיר והמדינה יכולות להחליט על כך ולשלוט תרבותית על האוכלוסיות המסתובבות בעיר. אם ימשכו משפחות צעירות ויבנו גנים ובתי ספר או יעדיפו להשאיר שכונה אחרת לגווע ולא לחדש את האוכלוסיה המזדקנת, ההחלטות האלו הן החלטות מבניות, טרירטוריאליות המערבות אינטרסים סוציואקנומיים ותרבותיים. השינויים שהחלטות כאלו יכולות לעודד משפיעות על חיי כולנו.

במאמר דעה זה נעזרתי במאמר: 

Oren Yiftachel (1998). Planning and social control: Exploring the drak side. Journal of planning literature.