אני גרה באזור בעל צמחייה רבה. יום אחד הבחנתי בעורב היושב על העץ ממול לחלון המטבח. לעורבים האפורים ראש שחור, אך הם בוקעים עירומים וככול שהם מתבגרים צומחת להם פלומה וניתן לזהות את גילם באמצעות הפלומה שעל עורפם, האזור בו מסתיים הכתם השחור. כך ידעתי כי מדובר בעורב די צעיר ביחס לכך שהיה בוגר מספיק לעזוב את הוריו.
עורבים אפורים בסביבה שלנו הם דבר די טבעי ובדרך כלל העורבים אינם מקבלים תשומת לב מיוחדת מבני האדם. אז כשיום אחד הבטתי מחוץ לחלון המטבח וראיתי דווקא עורבני בעל נוצות כחולות ואפרפרות נתקעתי מול החלון והמשכתי לבהות. לא עבר זמן עד שהבנתי מה ראיתי. אותה הציפור היפה בעלת הנוצות הכחולות אשר צדה את תשומת ליבי עמדה על ענפי העץ באדישות בעוד העורב, קורא את קריאת העורבים הצווחנית. במהרה ראיתי אותו ועורב בעל פלומה המרמזת על צעירותו חגים מעל העץ וקוראים לעזרה, הייתי בטוחה שכל עורבי השכונה יגיעו אך לא. היחידים שהגיעו היו כמה עורבים בוגרים יותר שהביטו מסביב וראו פולש כחול נוצות! אך לא סתם פולש, העורבים יצאו מגדרם. העורבני נוהג לחמוס קנים של אחרים, כשהבין שתוכניתו התגלתה הוא פרש כנפיים ועף למקום אחר, אדיש.
העורבים הם בעלי חיים מאוד משפחתיים
העורבני קטן מהעורב האפור אותו אנחנו מכירים כל כך טוב. אז למה זוג העורבים הצעיר היה צריך להעיר את כל השכונה? טוב. תתפלאו לגלות שזוג העורבים לא פחות ולא יותר קראו לאבא ואימא שיבואו לעזור ויגידו להם מה לעשות עם פולשים. באמת.
העורב האפור שחי בקרבנו חי בלהקות גדולות מאוד אשר חולשות על שטחים נרחבים. עורבים הם מונוגמיים וחיים בזוגות בדרך כלל עד סוף חייהם. הלהקות אינן באמת להקות אלא שבטים המהווים את כל בני המשפחה השומרים על הטריטוריה ועל השושלת. לבני משפחה שאינה מוכרת למשפחה אחת אין כניסה לטריטוריה שלה. כשאתם מסתכלים ורואים שורה של עורבים יושבים בשורה ומסתכלים עליכם, דעו, אלו הסבתות היושבות על חוטי החשמל והמתח ומרכלות על בני האדם ומנהלות את ענייני המשפחה ודואגות לזיווגים מחוץ לשבט בעת הצורך.
מערכות היחסים של העורבים הם אינדיקציה נוספת לאינטיליגנציה הגבוהה מאוד של העורבים. הם משתמשים בכלים, יודעים לחקות קולות ומתקשרים ביניהם בעזרת מערכת מורכבת של קולות ותנועות גוף.
(למעלה : וידאו של המחקר הנעשה על העורב השחור ומראה לנו בני האדם את האינטילגנציה האמתית של העורב השחור, בן משפחה קרוב של העורב האפור.)
רשת קשר המתצפתת על כולנו וזוכרת הכול
עורבים תוקפים זה לא מיתוס. הם מגנים על משפחתם ועל השושלת שלהם והם ללא ספק מלכי השמיים ללא קשר לאצילות הנשר ועורמתו של העיט. העורבים הם סתגלנים והזיכרון שלהם מעולה. אם פגעתם בעורב או אפילו הצלתם עורב הוא ובני משפחתו לעולם לא ישכחו את פניכם.
מחקרים מוכיחים שעורבים אפורים ועורבים שחורים יודעים להבדיל בין בני האדם, להבין את התנהגויות בני האדם ואפילו לזכור את סדר היום של בני האדם. העורבים הם האינטרנט עוד לפני שהומצא האינטרנט, הם יודעים אלינו הכול ויודעים כאשר אדם זר נכנס בפעם הראשונה לשכונה שלהם.
אך לא כך היו הדברים תמיד. מספיק שתכנסו לעמוד הויקיפדיה על העורב האפור כדי לראות שמספיק מידע אין שם. המחקר אחר העורבים האפורים הוא יחסית צעיר, בניגוד לזני עורבים אחרים שבני האדם הצליחו לביית כמו העורב השחור. התצפית על העורבים החיים סביבנו לא קיימת ברובה ולכן לרוב אנו לא מודעים לחיי החברה ולמבנה החברתי של העורבים.
אוכלי כל שיודעים להסתדר בעולם של בני אדם
עורבים נחשבים למטרד בעיני חקלאים ואנשים שאוהבים לישון מבלי להתעורר מקריאות האימה של העורבים. הם אוכלים את הפסולת שלנו ולרוב מערכת העיכול שלהם שורדת נהדר. בניגוד לשאר הציפורים בארץ הנזהרות מאוד ממכוניות, העורבים יודעים כיצד לנצל מכוניות לטובתם בין השאר גם כדי לפצח אוכל קשה לפיצוח.
הם גנבים וזה לא מיתוס על העורב השחור. באחת מסדרות הטלוויזיה שלא הצלחתי למצוא ברשת ומתחקה אחר עורבים אפורים. הם מצאו שעורבים אוהבים דברים נוצצים ויפים ובאמת מקשטים את קינם. אין חשש שהם יגנבו לכם תכשיט מהיד אבל אם הם מוצאים בין הזבל של הרחוב משהו שיפה בעיניהם, הם יקחו אותו.
עורבים באמת תוקפים בני אדם אך לרוב אין להם שום צורך לעשות זאת. המקרים הנדירים הם כאשר בני אדם לקחו גוזל או עורב בוגר אשר נפצע וחבריו ובני משפחתו מעוניינים בשלום העורב שנפל שבי לבני האדם. לעתים הם תוקפים מאחר ובני האדם עמדו קרוב מידי לקניהם. האכלת עורבים היא משימה למומחים ובאמת שלא כדאי לנסות זאת כי זו חיה כוחנית וכמו שכבר ציינתי, הם זוכרים הכול.
בני האדם והעורבים מצליחים להתקיים זה לצד זה ללא חיכוכים גדולים מידי, כמו כל בעלי החיים שעוד נשארו לנו בטבע האורבני כדאי להתייחס אליהם בכבוד.
עורבים אפורים בסביבה שלנו הם דבר די טבעי ובדרך כלל העורבים אינם מקבלים תשומת לב מיוחדת מבני האדם. אז כשיום אחד הבטתי מחוץ לחלון המטבח וראיתי דווקא עורבני בעל נוצות כחולות ואפרפרות נתקעתי מול החלון והמשכתי לבהות. לא עבר זמן עד שהבנתי מה ראיתי. אותה הציפור היפה בעלת הנוצות הכחולות אשר צדה את תשומת ליבי עמדה על ענפי העץ באדישות בעוד העורב, קורא את קריאת העורבים הצווחנית. במהרה ראיתי אותו ועורב בעל פלומה המרמזת על צעירותו חגים מעל העץ וקוראים לעזרה, הייתי בטוחה שכל עורבי השכונה יגיעו אך לא. היחידים שהגיעו היו כמה עורבים בוגרים יותר שהביטו מסביב וראו פולש כחול נוצות! אך לא סתם פולש, העורבים יצאו מגדרם. העורבני נוהג לחמוס קנים של אחרים, כשהבין שתוכניתו התגלתה הוא פרש כנפיים ועף למקום אחר, אדיש.
העורבני קטן מהעורב האפור אותו אנחנו מכירים כל כך טוב. אז למה זוג העורבים הצעיר היה צריך להעיר את כל השכונה? טוב. תתפלאו לגלות שזוג העורבים לא פחות ולא יותר קראו לאבא ואימא שיבואו לעזור ויגידו להם מה לעשות עם פולשים. באמת.
העורב האפור שחי בקרבנו חי בלהקות גדולות מאוד אשר חולשות על שטחים נרחבים. עורבים הם מונוגמיים וחיים בזוגות בדרך כלל עד סוף חייהם. הלהקות אינן באמת להקות אלא שבטים המהווים את כל בני המשפחה השומרים על הטריטוריה ועל השושלת. לבני משפחה שאינה מוכרת למשפחה אחת אין כניסה לטריטוריה שלה. כשאתם מסתכלים ורואים שורה של עורבים יושבים בשורה ומסתכלים עליכם, דעו, אלו הסבתות היושבות על חוטי החשמל והמתח ומרכלות על בני האדם ומנהלות את ענייני המשפחה ודואגות לזיווגים מחוץ לשבט בעת הצורך.
מערכות היחסים של העורבים הם אינדיקציה נוספת לאינטיליגנציה הגבוהה מאוד של העורבים. הם משתמשים בכלים, יודעים לחקות קולות ומתקשרים ביניהם בעזרת מערכת מורכבת של קולות ותנועות גוף.
רשת קשר המתצפתת על כולנו וזוכרת הכול
עורבים תוקפים זה לא מיתוס. הם מגנים על משפחתם ועל השושלת שלהם והם ללא ספק מלכי השמיים ללא קשר לאצילות הנשר ועורמתו של העיט. העורבים הם סתגלנים והזיכרון שלהם מעולה. אם פגעתם בעורב או אפילו הצלתם עורב הוא ובני משפחתו לעולם לא ישכחו את פניכם.
מחקרים מוכיחים שעורבים אפורים ועורבים שחורים יודעים להבדיל בין בני האדם, להבין את התנהגויות בני האדם ואפילו לזכור את סדר היום של בני האדם. העורבים הם האינטרנט עוד לפני שהומצא האינטרנט, הם יודעים אלינו הכול ויודעים כאשר אדם זר נכנס בפעם הראשונה לשכונה שלהם.
אך לא כך היו הדברים תמיד. מספיק שתכנסו לעמוד הויקיפדיה על העורב האפור כדי לראות שמספיק מידע אין שם. המחקר אחר העורבים האפורים הוא יחסית צעיר, בניגוד לזני עורבים אחרים שבני האדם הצליחו לביית כמו העורב השחור. התצפית על העורבים החיים סביבנו לא קיימת ברובה ולכן לרוב אנו לא מודעים לחיי החברה ולמבנה החברתי של העורבים.
אוכלי כל שיודעים להסתדר בעולם של בני אדם
עורבים נחשבים למטרד בעיני חקלאים ואנשים שאוהבים לישון מבלי להתעורר מקריאות האימה של העורבים. הם אוכלים את הפסולת שלנו ולרוב מערכת העיכול שלהם שורדת נהדר. בניגוד לשאר הציפורים בארץ הנזהרות מאוד ממכוניות, העורבים יודעים כיצד לנצל מכוניות לטובתם בין השאר גם כדי לפצח אוכל קשה לפיצוח.
הם גנבים וזה לא מיתוס על העורב השחור. באחת מסדרות הטלוויזיה שלא הצלחתי למצוא ברשת ומתחקה אחר עורבים אפורים. הם מצאו שעורבים אוהבים דברים נוצצים ויפים ובאמת מקשטים את קינם. אין חשש שהם יגנבו לכם תכשיט מהיד אבל אם הם מוצאים בין הזבל של הרחוב משהו שיפה בעיניהם, הם יקחו אותו.
עורבים באמת תוקפים בני אדם אך לרוב אין להם שום צורך לעשות זאת. המקרים הנדירים הם כאשר בני אדם לקחו גוזל או עורב בוגר אשר נפצע וחבריו ובני משפחתו מעוניינים בשלום העורב שנפל שבי לבני האדם. לעתים הם תוקפים מאחר ובני האדם עמדו קרוב מידי לקניהם. האכלת עורבים היא משימה למומחים ובאמת שלא כדאי לנסות זאת כי זו חיה כוחנית וכמו שכבר ציינתי, הם זוכרים הכול.
בני האדם והעורבים מצליחים להתקיים זה לצד זה ללא חיכוכים גדולים מידי, כמו כל בעלי החיים שעוד נשארו לנו בטבע האורבני כדאי להתייחס אליהם בכבוד.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה