Keep them out, thought Vimes, We don't know who they are. We can't let everyone in. Some of them will be trouble."
- Terry Pratchett. 'Night Watch'.
ובתרגום חופשי : "להשאיר אותם בחוץ, חשב וימס, אנחנו לא יודעים מי הם. אנחנו לא יכולים לתת לכל אחד להיכנס. כמה מהם עלולים להיות צרות." - טרי פראצ'ט 'משמר הלילה'.
אני מעריצה מאוד אדוקה של טרי פראצ'ט ובעיקר של עולם הדיסק שהוא יצר. העולם הבדיוני יחד עם דמויות ססגוניות ומאוד רב גוניות מאפשרות לו ולקוראיו להביט בעולמנו העגול בצורה ביקורתית מלאה בהומור.
אחת מסגולותיו הרבות של סר טרי פראצ'ט היא, שכאשר אני קוראת את הספרים שלו, אני יכולה לבצע אנלוגיה למצבים המתרחשים היום באקטואליה העולמית והמקומית.
כאשר נתקלתי בציטוט בו אחד מפקודיו של סמל וימס, קולון, שואל אותו מה לעשות לאחר שביצרו שכונה שלמה באנק מורפוק כדי להימנע מפרעות ואלימות ברחובות אנק. "אנשים בורחים," הוא אומר לוימס, "מה אתה רוצה שנעשה המפקד?" לא יכולתי להימנע מהמחשבה על הפליטים הרבים שממלאים את גבולותיה של אירופה.
הגישה של וימס היא גישה ישירה. אי אפשר לתת לכולם להיכנס. בעוד הוא מתהלך בחלקו המבוצר של אנק מורפוק, בהוראתו, הוא רואה שעוד ועוד אנשים חודרים מעבר למכשול ומצטרפים אליו ואל השכונה שבה התבצר. מי כל אלו? הוא שואל עצמו והמענה מגיע מכיוונים שונים. אחד הוא הסבא, את השניים האחרים אחד מפקודיו מכניס משום שהם גדלו יחד באותה השכונה והוא לא יכול להשאירם בחוץ. משפחות מתאחדות, מכרים ישנים מופיעים ומצטרפים. לזה הוא מצא צידוק, פקודיו מכירים את האנשים האלו.
אבל מה עם האנשים הלא מוכרים שגם הם בורחים. אחרי הכול, הם בורחים ממשהו ואם וימס לא ייתן להם להיכנס, משמעות הדבר שהם לא ייקבלו עזרה ואולי ייקרה להם משהו רע. במקרה של הספר, הם בורחים מפרעות ואנשים אלימים שרוצים לקבל כוח בצורה אלימה. בגדול, זה לא שונה מהמציאות בה אנחנו חיים.
אני לא יודעת מה הייתה דעתו של סר טרי פראצ'ט על נושא המהגרים בבריטניה ובשאר אירופה. לכל מדינה פחות או יותר יש את המדיניות שלה. חלק מכניסים את כולם כמעט בלי חשבון, וחלק שומרים על גבולותיהם ללא רחמים.
כבת למהגרים אירופיים, הייתי רוצה שימצא פיתרון עבור כל מהגר שזקוק לרחמים. אך כישראלית שגדלה ובונה עצמה במדינה שנועדה ליהודים כדי לפתור גם את בעיית הפליטים היהודים, אשר נמצאת תחת איום ושנאה מכלה על ידי אסלמים, אני רואה בכניסה ללא חשבון של מהגרים למדינות אירופה, תמימות וטיפשות.
עיוורון שטרי פראצ'ט פותר בפיסקה אחת, חלקם יהיו צרות צרורות.
אגב, וימס בסופו של דבר החליט לתת לכולם להיכנס בניגוד למה שההיגיון שלו אמר לו. באקט הרואי, שוימס מודע לו כאקט הרואי הוא מאפשר כניסה חופשית אך מבקש מחיילו, לבדוק את כולם ולוודא שהם מגיעים ללא נשק, כי בלשונו "אנחנו לא רוצים חיילים מחופשים לאזרחים". אחר כך הוא מוסיף, "לא הייתי רוצה להידקר בגב ומלפנים באותו הזמן".
השבמחק