זוהי אינה ביקורת, רק דעה
"הרשת התרבותית : מסות על מסעותיהם של הרעיונות" מאת נועה מנהיים, הוא ספר עיון אשר בעצמו מעיין בתרבות האנושית מאז שהיא קיימת. הספר הוא אוסף מסות שחלקן התפרסמו בעיתון הארץ. ולכל מסה יש סוג של עלילה משל עצמה, המעידה על הידע הרב של המחברת שמצליחה לקשר בין סיפורים היסטוריים שונים יחד לכדי טקסט עוקצני, הנע בין העבר וההווה ומאפשר לנו לשאול על עתידנו התרבותי.
זהו ספר עיון עשיר מכול טוב. המחברת מצליחה לאגד בין סיפורי האגדות האהובים עליי עם אנקדוטות ספק משעשעות ספק טרגיות מההיסטוריה של כולנו, לכדי מאמרים משכילים. במהלך הקריאה הייתי צריכה לעצור הרבה מאוד פעמים ולחפש סיפורים ומשמעויות בגוגל. והאמת היא שבאמת למדתי כמה דברים חדשים שלא הכרתי קודם. כך שכבר הספר הוכיח עצמו ככלי עוצמתי.
ספר
שמזכיר ספרים אחרים הוא אינו נושא חדש. יחד עם זאת באווירה הישראלית שבה
יש הרגשה (זו רק הרגשה, ייתכן שזו גם הרגשה לא אמינה.) שבה התרבות ובעיקר
זו הקאנונית, הקלאסית נדחקת לשוליים, הספר הוא משב רענן לאוהבי התרבות וחקר
התרבות המודרנית וזו הקלאסית.
השאלה החשובה ביותר עבור כל ספר היא כנראה : האם הייתי ממליצה לאחרים לקרוא גם את הספר?
במקרה הזה, לא הייתי ממליצה לכולם. מעריצים מושבעים של ספרות, קולנוע,
תרבות ותרבות בפרט יהנו מאוד מהספר ואולי כמוני, יחכימו. אך אני בטוחה (וגם
קראתי כמה ביקורות בעצמי שאמרו זאת) לא כולם יצליחו להתחבר לשפה. המשפטים
המורכבים, ההסתעפויות והמפנים בתוך הפסקאות שלעתים יכולים להיות מבלבלים.
כמות המידע (המדהימה) שיכולה במקרה הרע להטביע את הקוראים ביותר מידי מידע
(TMI).
הספר מחולק לשערים. כל שער הוא נושא ובתוכו מסה, שתגרום לראש הקוראות לעבוד. זה לא ספר לקריאה קלילה למרות שהוא אינו ארוך. הערות השוליים של המחברת, נעות בין נהדרות ובין "כן, אני יודעת" שאמרתי לעצמי מידי פעם ומידי פעם הן פשוט הערות סרקסטיות. השפה של הכותבת היא בין מליצית למרצה נבונה שמנסה להעיר את כולנו באמצע הרצאה של צהרי היום. לכן, שוב, אני לא חושבת שהספר מתאים לכולם.
בהפקת הספר המיוחד הזה, שנחצה לכדי ספר לימוד וספר עיון להמונים שצריכים לקרוא משפטים ארוכים שוב שוב. צריך לציין את שרית עברני על עיצוב העטיפה והאיורים שמוסיפים המון לחוויה של הספר.
אני נהניתי מאוד. 😻
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה