הסיבות שבגללן ממש אהבתי את פירמין (Firmin by Sam Savage).

• הכריכה שלו, שממש הבדילה אותו מספרים אחרים. ממש יפה. וכן, זה באמת חור בכריכה. שדרך אגב הקל עליי מאוד להחזיק את הספר.
• כשעבדתי בחנות הספרים, המנהלת שלי שבדיוק סידרה את מחלקת האנגלית השתנקה פתאום ואמרה: "עכבר נגס בספר!" 
• פירמין נולד בחנות ספרים וגר שם כמעט עד סוף חייו הקצרים. (לא ספויילר. פירמין הוא עכברוש, הם חיים רק שנה).
• פירמין נולד למשפחה גדולה של עכברושים, ועד כמה שחיבב אותם הוא היה מאוד שונה מהם. והוא ידע את זה היטב.
• פירמין העכברוש יודע לקרוא (!) ספרים (!) וממש אוהב את זה.
• הוא גם יודע לנגן על פסנתר.
• הוא מבין את שפת האדם והוא מאוד הישרדותי, כשצריך.
• הוא אינטליגנט ובעל הומור נפלא ולא רק יחסית לעכברוש.
• הספר כתוב נפלא, גם אם בשפה מאוד גבוהה. יחסית אליי הייתי צריכה לחפש די הרבה מילים חדשות. רמה הקושי שלו באנגלית היא גבוהה, אבל לא יותר מידי.
• קל להבין שהיה לי מאוד קל להזדהות עם העכברוש שהתאהב בתרבות בני האדם עד כדי סגידה, לכל היופי שייצרנו. ולנשים.
• ובקצרה, סם סבג' יצר דמות נפלאה שמצליחה לראות את העולם האנושי מהצד, אך בבהירות. הוא לא התעמק יותר מידי בתיאורה של שיקגו, העיר בה ממוקמת חנות הספרים ובכל זאת הצליח להחדיר בי היטב את התפאורה שלו. מלבד פירמין, היה ממש מעניין להכיר את שני חבריו האנושיים (בערך). 
• הספר הוא נקודת מבט נוספת החוקרת את האושר האנושי דווקא.
•  הוא יפה ויזואלית, ומעוטר בציורים יפים ומצחיקים של פרנדדו קאן.
• הוא מאוד מומלץ, ובעיקר לאוהבי ספרים שאוהבים לקרוא ספרים על ספרים אחרים.